מדוע ניהול משימות ויעדים כבר לא מספיק בעולם העבודה של היום? במציאות הישראלית המורכבת של השנים האחרונות, אתם בוודאי חשים כי דרישות התפקיד הניהולי עברו שינוי מהותי. אם בעבר יכולתם להתמקד בניהול יעדים, עמידה בלוחות זמנים ובמדידת ביצועים כמותיים, הרי שכיום המפגש האנושי בחדר הראיונות ובמסדרונות הארגון מציב בפניכם אתגרים חדשים. אתם פוגשים מועמדים מוכשרים הנושאים עמם משקעי טראומה מאירועי השבעה באוקטובר, או עובדים שחזרו ממילואים ועברו חוויות קשות. סיפורים אישיים מטלטלים הופכים לחלק ב

מתי ארגון באמת צריך ייעוץ ארגוני? בעידן המודרני, שבו מורכבות ארגונית גוברת, קצב שינוי מואץ ותחרות בלתי פוסקת, היכולת לעצור ולהתבונן היא הכוח האמיתי. היכולת הזו מהווה מפתח להתחדשות וצמיחה. כאן נכנס לתמונה הייעוץ הארגוני; לא כתגובה למשבר, אלא כמנגנון אסטרטגי לניהול מדויק ולמימוש פוטנציאל מערכתי. זהו תהליך של פיתוח ארגוני המאפשר למנהלים לעבור ממצב של "כיבוי שריפות" להובלה פרו-אקטיבית. ייעוץ ארגוני: מעבר לפתרון בעיות ההגדרה המוכרת לייעוץ ארגוני נוטה לצמצם אותו לפתרון בעיות נקודתי

מה שנראה כציניות לעיתים היא רגישות שלמדה להגן על עצמה. במסגרת הסדנאות שלנו לארגונים בדופק, פנתה אלינו עמותה עם בקשה פשוטה: סדנת תקשורת מקרבת לצוות שלה. אבל כבר בשיחת ההכנה הם הוסיפו משהו: ״אנחנו מכירים את השיטות. עברנו כמה סדנאות. זה לא עוזר.״ מאחורי המשפט הזה אפשר היה לשמוע את מה שלא נאמר - שמשהו בצוות הזה לא זז. תקוע. שהאינטריגות, העקיצות, הריחוק בין האנשים - כולם נמשכים, בשבוע אחר שבוע, למרות הידע והרצון הטוב. למה סדנאות תקשורת בארגונים לא תמיד עובדות? בקצרה, זהו מצב קלאס

מערערים על ההיגיון והשכל המצמצם ופותחים סקאלות חדשות של פוטנציאלים ממשיים ופרקטיים. בשבועות האחרונים בתוך הסדנאות לפיתוח ארגוני  שאני מעבירה מטעם "דופק", אני מוצאת את עצמי מדברת עם אנשים על אותן נוסחאות מחשבתיות של "אם... אז".... "אם אין פרוטקציה - אי אפשר להיכנס להייטק" "אם אני צריכה גמישות בשעות  - בהכרח לא אמצא תפקיד ניהול" "משרה מלאה בהכרח תמנע ממני להיות עם הילדים שלי – איזון בית-עבודה  הוא בלתי אפשרי" "בשביל להרוויח טוב, צריך לקרוע את התחת" "אני רוצה להשיג עבודה בתחום,

בעולם שבו הסמארטפון הוא איבר נוסף בגוף וההתראה של המייל נשמעת גם ב22:00 בלילה, נוצר סוג חדש של מתח. קוראים לו  טכנוסטרס (Technostress) . זה לא רק עומס, אלא מצב פיזיולוגי ונפשי שבו היכולת שלנו להסתגל לטכנולוגיה פשוט לא עומדת בקצב. המושג טכוסטרס נטבע כבר בשנות ה80, אבל היום הוא הפך למגיפה שקטה.  זוהי תגובה הסתגלותית שלילית  שבה המוח והגוף שלנו מנסים להסתגל למציאות דיגיטלית אינטנסיבית, אך הם משלמים מחיר כבד של שחיקה.   איך טכנוסטרס משפיע על הגוף שלנו? טכנוסטרס הוא לא רק תחושה של

הנעה ללא סמכות פורמלית - אתגר או הזדמנות, ולמה סמכות רשמית כבר לא מספיקה בעולם העבודה המודרני? מהי השפעה ללא סמכות? השפעה ללא סמכות (Influence without Authority) היא היכולת לרתום עמיתים, מנהלים או ממשקים לביצוע משימה או אימוץ רעיון, מבלי להחזיק בכוח היררכי עליהם. מיומנות זו נשענת על מיומנויות רכות (Soft Skills) כמו בניית אמון, הדדיות והבנת הצרכים של הצד השני, והיא קריטית להצלחה בניהול פרויקטים ובתרבות ארגונית שטוחה. לעיתים נדרש מאיתנו להניע אחרים בלי אפשרות להורות, לפקוד או

למה צ'ופרים ובונוסים כבר לא מונעים שחיקת עובדים? פעם הדרך "לדאוג לעובדים" הייתה פשוטה יחסית: בונוס שנתי, כרטיס מתנה לחג, או יום גיבוש מפנק.  היום אנחנו מבינים שצ’ופרים לא באמת פותרים עומס, שחיקה או תחושת ריחוק. הם נעימים - אבל זמניים. מה שעובדים באמת צריכים זו תרבות של רווחה , לא רגע של פינוק.  ארגון שרואה את האנשים שלו כמכלול של גוף- נפש  הוא ארגון שמצליח לייצר עובדים רגועים יותר, יצירתיים יותר ונאמנים הרבה יותר. הבשורה הטובה?  לא צריך תקציב ענק או שינוי מבני. מספיק להתחיל ב

קבלת החלטות היא אחת המיומנויות המרכזיות שמבדילות ארגונים מצליחים מאחרים.  בעולם עבודה דינמי, עם אפשרויות בלתי מוגבלות ושינויים מהירים, המנהלים והמנהלות שמסוגלים לבחור בצורה מושכלת -  גם תחת לחץ  - יוצרים השפעה רחבה על הצוותים, על הפרויקטים ועל התרבות הארגונית כולה. אך ההחלטה הנכונה אינה תמיד נראית לעין, ולעיתים דווקא החלטות שנראות "ברורות" מתגלות כבעייתיות כאשר לוקחים בחשבון את השפעתן על האנשים והמערכות  סביבנו. האתגר האמיתי בקבלת החלטות: לא טכני אלא מערכתי הרוב המכריע של הקש

בעולם עבודה דינמי ותובעני, הגבול בין עשייה מתמשכת לבין שחיקה הפך דק מאוד. שחיקה אינה רק עייפות. זהו מצב שמתחיל בשקט - מוטיבציה נמוכה, עומס שלא יורד בסיום היום, והאיזון הפנימי מתערער. מהי שחיקה באמת? שחיקה נוצרת כאשר המערכת הפנימית לא מקבלת זמן התאוששות. היא יכולה להופיע בעקבות: עומסים מתמשכים שינויים תכופים חוסר שייכות או חוסר משמעות זו לא רק תופעה אישית - היא תופעה מערכתית שמתחילה באדם ומחלחלת למערכת כולה. כיצד היא מתבטאת בארגון? במקומות שבהם הקצב לא עוצר, ניכרות תופעות בולט

המציאות שלנו לא מפסיקה להשתנות. מלחמה בתוך מלחמה ממושכת וקשה. תקופות של חוסר יציבות מלוות אותנו בשנים האחרונות - מתח כלכלי, מתח ביטחוני, משברים סביבתיים, קשיים בינאישיים, וגם חיי היום ־ יום שלנו – כולם מייצרים עומסים רגשיים מצטברים. לא תמיד זה משבר אחד גדול. לפעמים זו פשוט תחושת דריכות מתמשכת. אצל חלק זה מופיע כעייפות כרונית. אצל אחרים – כקושי לישון. אצל רבים – כאי שקט בגוף, או עצב לא מוסבר. ולפעמים – זה פשוט… לא עובר. במאמר הזה ננסה לתת מילים למה שכולנו מרגישות ומרגישים בימי

תקיעות היא תחושה מוכרת לכולנו - אותה הרגשה של חוסר תנועה, של עמידה במקום, של אי-יכולת להתקדם למרות הרצון העז לשינוי. לעיתים היא מתבטאת...

חרדה חברתית, המכונה גם פוביה חברתית, היא הפרעת חרדה נפוצה המתבטאת בפחד עז ומתמשך מסיטואציות חברתיות. אנשים הסובלים מחרדה חברתית חוששים...

בעידן המודרני בו קצב החיים הולך וגובר והדרישות המקצועיות מתעצמות, הרווחה הנפשית שלנו הופכת לנכס יקר ערך. אם אתם שכירים, עצמאיים ובמיוחד...

במהלך החודשים האחרונים ובעקבות הטבח הנורא ב-7.10.23, רבים מאיתנו מתמודדים ועוד יתמודדו עם רגשות מורכבים וכואבים מנשוא. המלחמה פגשה כל אחד...

בעולם מוצף בבחירות, החל מעניינים של מה בכך ועד להחלטות משנות חיים, תהליך קבלת הבחירות יכול לעתים קרובות להרגיש מכריע ומעורר חרדה. הפחד...

בעולם המונע על ידי מדיה חברתית וציפיות חברתיות, הדימוי העצמי הינו היבט קריטי המשפיע על הרווחה הפסיכולוגית של האדם. האופן שבו אנו תופסים...

צמד המילים "פחד מהצלחה" מקבל פחות מקום בשיח הציבורי מאשר צמד המילים "פחד מכישלון" שכולנו פגשנו כבר בשלבים המוקדמים של חיינו. הוא מלווה...

בשנים האחרונות אנחנו נחשפים יותר ויותר למושג "חמלה עצמית" ומגלים כי לא מעט אנשי טיפול מאמצים לחיקם עקרונות שונים מהדת הבודהיסטית כחלק...

אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה. שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר,...

כמו טרנדים רבים, גם תופעת השחיקה עברה סוג של שחיקה בשיח. נראה כי כבר אין מה להוסיף בנושא שדובר כה רבות, ואף נדמה שהעולם זנח את השיח על...

המאמר עוסק באופן שבו אנחנו תופסים ותופסות מיניות. איך אנחנו לומדים על מיניות, מהי תיאוריית ״הגבר בראש״ והאם המיניות שלנו היא ״חופשית"

מהו חלון ג׳ו-הארי? מדוע חשוב להבין מה ידוע לי על עצמי ומה ידוע לאחרים עליי? ואיך אפשר להשתמש בכלי הזה להגברת האותנטיות, הקבלה העצמית...

רובנו נזכרים לשאול את עצמנו מה שלומנו כשאנחנו חווים אירוע יוצא דופן משמעותי בחיינו. אלו אכן יכולות להיות נקודות מפנה משמעותיות בסיפור חיינו, אך כדי שנוכל ליצור את מי ומה שאנחנו רוצים להיות אנחנו נדרשים להיות אקטיביים לגבי מציאות חיינו ולא רק תגובתיים לאירועי החיים. כלומר, התבוננות עצמית היא חשובה לא רק ברגעי קצה ויכולה להתבצע במגוון דרכים כמו למשל במסגרת שיחה (בחדר הטיפולים או עם אדם קרוב) או ברגע פרטי של הפניית קשב פנימה. בתרגול המוצע כאן אנחנו מזמינות אותך לקחת רגע של התבו

למה לפעמים כל כך קשה לנו להודות איך אנחנו מרגישים באמת? איך החברה משפיעה עלינו גם באזורים הכמוסים והפרטיים ביותר שלנו, והאם הרגשות שלנו...