מרגיש/ה תקיעות בחיים? להבין, להכיר ולהתקדם

תקיעות היא תחושה מוכרת לכולנו - אותה הרגשה של חוסר תנועה, של עמידה במקום, של אי-יכולת להתקדם למרות הרצון העז לשינוי. לעיתים היא מתבטאת בהרגשה של "סיבוב באותו המעגל", ולעיתים בתחושת חוסר משמעות או ריקנות. אך מה עומד מאחורי תחושת התקיעות הזו? מדוע היא מופיעה בחיינו? וחשוב מכל – כיצד ניתן ליצור מתוכה תנועה חדשה ומשמעותית? ננסה להשיב על שאלות אלה במאמר זה.

חופר בוץ סביב רכב שנתקע בשטח, במטרה לשחרר אותו ולהחזירו לנסיעה.

מתי תקיעות פוגשת אותנו?

תקיעות יכולה להופיע במגוון רחב של שלבים ותחומים בחיינו:

בקריירה: אדם שחש שאין לו לאן להתקדם במקום העבודה, או שעבודתו אינה מספקת יותר.

במערכות יחסים: זוגיות שנכנסה לשגרה מונוטונית, או דפוסי תקשורת חוזרים שאינם חיוביים ולא מאפשרים ליצור קשר משמעותי.

בהתפתחות אישית: תחושה של חוסר צמיחה, או אי-מימוש הפוטנציאל האישי.

בתקופות מעבר: לאחר סיום תואר, פרישה מעבודה, סיום מערכת יחסים, או מעבר לשלב חדש בחיים.

בעקבות משבר: לאחר אובדן, מחלה, או שינוי דרמטי בחיים, אשר מותיר אותנו ללא יכולת להתקדם.

לפי ד"ר רוברט ליפטון, פסיכולוג קליני ומחבר הספר "Stuck: Why We Can't (or Won't) Move On", תקיעות היא לעתים קרובות סימפטום של התנגשות בין הזהות הקיימת שלנו לבין הצורך בשינוי והתפתחות. תקיעות, טוען ליפטון, היא למעשה מנגנון הגנה נפשי המונע מאיתנו להתמודד עם אי-הוודאות והחרדה הכרוכים בשינוי.

מה התפקיד של תקיעות בחיינו?

מעניין לציין שלמרות הקונוטציה השלילית, לתקיעות יש גם תפקידים חיוביים בהתפתחות האנושית:

מנגנון הגנה: פרופסור ברנה בראון, חוקרת בתחום הפגיעות והחוסן הנפשי, מציינת כי תקיעות משמשת לעיתים כמנגנון הגנה מפני הפחד מכישלון, דחייה או כאב. אז למרות שהיא לא מסייעת לנו, היא בסך הכל "באה לעזרת חבר".

אתנחתא להתבוננות: ד"ר ג'ון קבט-זין, מייסד גישת ה-Mindfulness, טוען שתקופות של תקיעות מספקות הזדמנות להתבוננות פנימית עמוקה ולבחינה מחודשת של ערכינו וכיוון חיינו.

איתות לשינוי נדרש: לפי הפסיכולוג קרל יונג, תחושת תקיעות היא לעתים קרובות סימן מהלא-מודע שלנו שאנחנו זקוקים לשינוי או התפתחות בתחום מסוים.

הזדמנות לצמיחה: פרופסור מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, מדגיש כי דווקא תקופות של קושי ותקיעות מהוות קרקע פורייה לצמיחה פוסט-טראומטית ולפיתוח חוסן נפשי.

מה מסתתר מאחורי התקיעות?

כדי להבין את התקיעות לעומק, עלינו לבחון את המנגנונים הפסיכולוגיים המובילים אליה:

פחד משינוי: מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה מראים כי המוח האנושי מעדיף את המוכר על פני הלא מוכר, גם אם המוכר אינו אופטימלי. זהו מנגנון הישרדותי אבולוציוני.

אמונות מגבילות: לפי ד"ר אלברט אליס, מייסד הטיפול הרציונלי-אמוציונלי, אמונות לא רציונליות כמו "אני חייב להצליח בכל דבר" או "כישלון הוא בלתי נסבל" יכולות להוביל לתקיעות.

דפוסים מוכרים: תיאוריית הסכמה של ד"ר ג'פרי יאנג מסבירה כיצד דפוסי חשיבה והתנהגות שנוצרו בילדות ממשיכים ללוות אותנו ולעיתים "תוקעים" אותנו במעגלים חוזרים.

קונפליקט פנימי: לפי גישת ה-Internal Family Systems של ד"ר ריצ'רד שוורץ, חלקים שונים באישיות שלנו עשויים להיות בקונפליקט, כאשר חלק אחד רוצה להתקדם וחלק אחר חושש ומעכב.

קושי בוויתור: תקיעות קשורה לעיתים קרובות לקושי לוותר על תפיסות, אנשים, מערכות יחסים או חלומות – גם כשאלה כבר אינם משרתים אותנו.

דוגמאות מהחיים האמיתיים - איך אפשר לייצר תנועה? יעל, מנהלת בת 42

יעל עבדה באותו ארגון במשך 15 שנים והגיעה לתפקיד בכיר. למרות ההצלחה החיצונית, היא חשה חוסר סיפוק ותקיעות. בתהליך העמקה גילתה שמה שבאמת הפריע לה היה הפער בין ערכיה האישיים לבין ערכי הארגון. הפחד מאי-ודאות כלכלית מנע ממנה לשקול שינוי. דרך העבודה הקבוצתית יעל זיהתה שהיא מייחסת ערך עצמי להצלחה חומרית – אמונה שהשתרשה בילדותה. לאחר שהצליחה לעבד אמונה זו, מצאה את האומץ לעזוב ולהקים עסק עצמאי שתואם את ערכיה.

דני, סטודנט בן 28

דני התחיל ונטש שלושה מקומות עבודה שונים. בכל פעם, לאחר תקופה ראשונית של התלהבות, הוא היה מאבד עניין ומרגיש תקוע. בעזרת טיפול ותהליכי עיבוד, דני הבין כי קיים אצלו דפוס שבו כאשר משהו הופך לפחות מושלם מהדמיון - הוא חסר ערך. מקומות העבודה הפכו מאתגרים או פחות מושלמים ממה שדמיין, והוא היה נוטש. העבודה על קבלת אי-שלמות ופיתוח גמישות מחשבתית אפשרה לדני לבחור תחום שבאמת עניין אותו ולהתמיד בו למרות האתגרים.

מיכל, עו"ד בת 40

מיכל היא אשת קריירה מדהימה, מאז ומתמיד היא הצליחה בתחום הקריירה בחייה והגיעה להישגים מרשימים, אבל בתחום הזוגי - משהו שם לא קורה. היא לא מצליחה לממש את הרצון שלה לאהוב ולהיות נאהבת ודבר זה מתסכל אותה. היא מרגישה שהיא חוזרת שוב ושוב לרצות את הגברים שלא רוצים אותה, ושום דבר אינו משתנה. בעזרת תהליכי מודעות עצמית ושיקופים שקיבלה בקבוצה שלנו, הבינה את שורש הבעיה וזיהתה את ההתנהגויות הלא מודעות שמשאירות אותה במבוי סתום. האם עכשיו היא תפעל אחרת? זה רק בידיים שלה.

כיצד מייצרים תנועה נפשית מתוך תקיעות?

מחקרים וגישות טיפוליות מציעים מספר אסטרטגיות יעילות:

1. פיתוח מודעות: הפסיכולוג דניאל גולמן, מחבר "אינטליגנציה רגשית", מדגיש את חשיבות המודעות העצמית. זיהוי התחושות, המחשבות והאמונות המלוות את התקיעות הוא צעד ראשון הכרחי.

2. אימוץ גישה של סקרנות: ד"ר קריסטין נף, חוקרת בתחום החמלה העצמית, ממליצה לגשת למצבי תקיעות מתוך סקרנות ולא שיפוטיות. שאלות כמו "מה אני יכול/ה ללמוד מהמצב הזה?" מעודדות פתיחות ותנועה.

3. יצירת צעדים קטנים: ד"ר בי ג'יי פוג, מייסד מעבדת ההתנהגות באוניברסיטת סטנפורד, מציע את מודל "Tiny Habits" - שינויים קטנים ומדידים שבונים תחושת מסוגלות ותנועה.

4. זיהוי ואתגור אמונות מגבילות: טכניקות מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזרות לזהות ולשנות אמונות לא רציונליות שמחזיקות אותנו תקועים.

5. חיבור למשמעות וערכים: פרופסור ויקטור פראנקל, מייסד הלוגותרפיה, הדגיש את תפקיד המשמעות ביצירת חוסן ותנועה. חיבור מחדש לערכים ולמה שבאמת חשוב לנו יכול להניע אותנו קדימה.

6. פיתוח גמישות פסיכולוגית: גישת ה-ACT (Acceptance and Commitment Therapy) מציעה מסגרת לפיתוח גמישות פסיכולוגית – היכולת לחוות את הרגע הנוכחי במלואו, גם כשהוא מאתגר, ולפעול בהתאם לערכים.

7. עבודה עם דמיון מודרך: מחקרים בתחום הנוירופלסטיות מראים כי דמיון מודרך יכול לסייע ביצירת נתיבים חדשים במוח, המקדמים תחושת אפשרות ותנועה.

8. חיבור לגוף: עבודה סומטית וטכניקות כמו מיינדפולנס ויוגה מאפשרות שחרור של מתחים הנצברים בגוף ויכולות לסייע בשחרור התקיעות הנפשית.

סיכום: תקיעות כהזדמנות

תקיעות, למרות אי-הנוחות הכרוכה בה, מהווה הזדמנות יקרת ערך להתבוננות, צמיחה ושינוי. היא מזמינה אותנו לשאול שאלות עמוקות על חיינו, על הערכים שלנו ועל הכיוון שאליו אנו שואפים.

כפי שאמר הפילוסוף אלאן ווטס: "הבעיה היא לא שיש לנו בעיות. הבעיה היא שאנחנו מצפים אחרת, ואנחנו חושבים שהחיים צריכים להיות ללא קשיים". תקיעות היא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, וכאשר אנו ניגשים אליה בפתיחות, בסקרנות ועם הכלים המתאימים, היא יכולה להוביל אותנו להתפתחות אישית משמעותית ולחיים עשירים ואותנטיים יותר.

הזמנה לסדנת דיוקן עצמי: ליצור תנועה חדשה בחיים

אתם מוזמנים לקחת את הצעד הבא ולהצטרף לסדנת "דיוקן עצמי" - מרחב בטוח ותומך לחקור את התקיעות ולפתח כלים ליצירת תנועה משמעותית בחיים. בסדנה נעבוד יחד על:

• זיהוי דפוסים חוזרים שמחזיקים אותנו תקועים

• פיתוח מודעות לאמונות מגבילות והחלפתן באמונות מעצימות

• התחברות מחדש לערכים ולמשמעות האישית שלנו

• יצירת צעדים מעשיים להתקדמות

חשוב לדעת: תקיעות היא חוויה אנושית נורמלית לחלוטין, ולא סימן לחולשה או כישלון. אדרבא, ההכרה בתקיעות והנכונות לעבוד איתה מעידות על אומץ ונכונות לצמיחה. אל תישארו עם עצמכם בתחושת התקיעות (היא די מדכאת) - בואו לגלות יחד את החכמה והפוטנציאל הטמונים בה, וליצור מתוכה תנועה חדשה ומשמעותית בחיים.

לפרטים נוספים, מועדים שונים והרשמה לחצו כאן

לסדנת דיוקן עצמי