איך מחזיקים יציבות כשבתוך הלב ובחוץ יש סערה?

על התמודדות עם לחץ בתקופות של אי־ודאות, ומה באמת עוזר לנו מבפנים

המציאות שלנו לא מפסיקה להשתנות. מלחמה בתוך מלחמה ממושכת וקשה. תקופות של חוסר יציבות מלוות אותנו בשנים האחרונות - מתח כלכלי, מתח ביטחוני, משברים סביבתיים, קשיים בינאישיים, וגם חיי היום ־ יום שלנו – כולם מייצרים עומסים רגשיים מצטברים. לא תמיד זה משבר אחד גדול. לפעמים זו פשוט תחושת דריכות מתמשכת.

אצל חלק זה מופיע כעייפות כרונית. אצל אחרים – כקושי לישון. אצל רבים – כאי שקט בגוף, או עצב לא מוסבר. ולפעמים – זה פשוט… לא עובר. במאמר הזה ננסה לתת מילים למה שכולנו מרגישות ומרגישים בימים אלה, ונציע מספר דרכים שיעזרו לנו להוריד את רמת הלחץ.

למה לחץ מתמשך שוחק אותנו מבפנים?

מקשיבים לגוף שלכם? הוא ממש מדבר, תתאמצו להקשיב

כשאנחנו חיים בלחץ לאורך זמן, הגוף והנפש נכנסים ל"מצב חירום מתמשך". המערכת הסימפתטית (Fight/Flight/Freeze) פועלת שעות נוספות:

• אנחנו נושמים שטחי

• השרירים דרוכים

• המחשבות קופצות

• האמון שלנו בעצמנו ובמציאות מתערער

הבעיה היא שלחץ מהסוג הזה לא "מתפרק מעצמו". הוא נשאר במערכת. גם אם אנחנו ממשיכים לתפקד – משהו בתוכנו נשאר עדיין מכווץ ובאי שקט. אנחנו נדרשים לקיים שגרה במצב שאינו שגרתי כלל.

איך הגוף שלך מגיב ללחץ? כאבי ראש/בטן/קשיי שינה

לחץ הוא לא רק תגובה רגשית – הוא זיכרון גופני

לחץ לא משתחרר בשיחה בלבד. אנחנו פוגשים את הלחץ בגוף. בתנועה. בנשימה. ברצון לברוח מהכאן ועכשיו.

דנה, בת 43 שהשתתפה בסדנה שלנו לארגונים "התמודדות עם לחץ" סיפרה לאחר הסדנה:

"לא ידעתי כמה הייתי לחוצה עד שהתחלתי לזוז פתאום ולנשום באמת. רק כשישבתי במעגל ושמעתי אחרים מדברים – הבנתי שאני תכלס ממש לחוצה בימים האלה. אנחנו עושים הכל כדי לא לחשוב על מה שמלחיץ, אבל הגוף כל הזמן דרוך".

4 דברים שיעזרו לכם לשחרר את המתח המצטבר בגוף ובנפש:

1. ליצור מרחב בטוח להרגיש

אצל רובנו, אין מספיק הזדמנויות להיות בתוך חוויה רגשית בלי שיגידו לנו "תהיי חזקה", "תעשי ספורט", או "זה יעבור". בסדנאות שלנו אנחנו ממש מתעקשות על חווית אפשור ונוכחות. הרגש מקבל מקום – לא כדי "לפתור אותו", אלא כדי להיות איתו באמת, ואז - דווקא אז - הוא משתחרר.

2. לעבוד עם הגוף, לא רק עם הראש

לחץ לא משתחרר רק דרך הבנה. לכן אנחנו משתמשים בכלים של:

• תנועה מודעת ונשימה (לשחרור מערכת העצבים)

• כתיבה אינטואיטיבית (כדי להקשיב פנימה בלי פילטרים)

• עבודה קולית וקבוצתית - פשוט לדבר (כי קול לא רק מוציא – הוא גם מרפא)

  
  

באחת הסדנאות האחרונות עם צוות הנהלה בחברת הייטק, התחלנו עם תרגיל פשוט – "ללכת בחדר כאילו את יודעת לאן את הולכת". אחת המשתתפות נעצרה, פרצה בבכי ואמרה: "אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגשתי שאני באמת יודעת לאן אני הולכת. כל הזמן רק מגיבה למה שקורה". זה רגע. אבל כזה שפותח תהליך.

3. להיות חלק ממעגל של אחרים

משהו קורה כשאנחנו ביחד. כשהאדם מבין שהוא לא לבד, כשהוא שומע מישהי אחרת אומרת את מה שהוא לא העז לבטא – הלב נרגע. בסדנאות שלנו אנחנו יוצרות מרחב אמפתי שבו אפשר פשוט להיות – בלי הצגות, בלי לחץ להסביר.

במלחמה, רבים מרגישים בדידות פנימית – גם כשיש אנשים סביבם. דווקא אז, המפגש האנושי מקבל משמעות אחרת: מבט בעיניים, מגע, שיחה פשוטה – יכולים להזכיר לנו שאנחנו לא לבד בחוויה הקשה הזאת. הביחד לא פותר את המצב, אבל הוא משנה את התחושה בתוכנו. כשהלב נפתח אפילו לרגע – מתפנה מקום לנשום, להירגע, ולהמשיך להחזיק את מה שקורה. תהיו טובים לאחרים, זה רק יעשה לכם טוב.

איך חושבים חיובי בלי להוריד מהערך של הקושי?

4. אימוץ חשיבה חיובית - לא כדי לייפות, אלא כדי להחזיק אחרת

חשיבה חיובית היא לא הדחקה. היא לא ניסיון "לצבוע בוורוד" מצבים קשים, אלא יכולת מודעת להרחיב את המבט, לראות גם את מה שעובד, גם את מה שיש, גם את הכוחות שלנו בתוך המורכבות.

כשאנחנו בתקופות של לחץ, המוח נוטה להיצמד לשלילי – זו תגובה הישרדותית. אבל אם אנחנו מתאמנים באופן יזום לשים לב גם לטוב – אנחנו יכולים להתחיל לאזן את המערכת, להפחית סטרס, ולחזור להרגשה שיש לנו שליטה על החיים שלנו. שלוש שאלות שיכולות לעזור לכם לחשוב חיובי:

1. מה אני מרוויח/ה מהמצב שבו אני נמצא/ת כעת?

אפילו ביום קשה – תמיד יש רגע, קשר, פעולה או מחשבה שהייתה מועילה וקידמה משהו. ההתבוננות בזה מחזירה תחושת הצלחה ושליטה.

2. מה אני יכול/ה להוקיר בעצמי עכשיו?

הכרת תודה עצמית – על חוזק, רוך, הקשבה, או אפילו על כך ששרדתי עוד יום – מחזקת את הדימוי העצמי.

3. אם הייתי חברה טובה של עצמי, מה הייתי אומרת לי עכשיו?

זו שאלה שמסייעת לעבור מהשיפוט הפנימי הקבוע – לחמלה עצמית. היא יוצרת ריחוק רגעי מהקול הביקורתי, ופותחת מרחב של הכלה רגשית.

בין אם אתם אנשי הדף והעט או הפתקית בפלאפון, ממליצות ממש לענות בכתב, ממש ברגע זה, על שלוש השאלות. מוזמנות ומוזמנים לאתגר את החשיבה שלכם ולבחון את המציאות מפרספקטיבה חיובית ואחרת.

זכרו - לחץ (stress) הוא לא האויב שלנו. הוא סימן.

הוא מזמין אותנו להקשיב למה שדורש שינוי, למה שכואב, למה שלא מקבל מקום.

בדופק בית – לקבוצות וסדנאות אנחנו פותחות את הדלת למפגש עם עצמנו, עם הקול שלנו, עם הגוף שלנו, עם מה שלא אמרנו מזמן. וזה – לפעמים כל מה שצריך.

לפרטים נוספים על סדנאות מותאמות לארגונים ולקבוצות לקידום הרווחה הנפשית. בשגרה ובחירום:

www.dofek.org/business📧 info@dofek.org | 📞 050-9006650