חרדה חברתית - איך יוצאים מזה?

חרדה חברתית, המכונה גם פוביה חברתית, היא הפרעת חרדה נפוצה המתבטאת בפחד עז ומתמשך מסיטואציות חברתיות. אנשים הסובלים מחרדה חברתית חוששים באופן קיצוני מבדיקה, ביקורת או השפלה מצד אחרים, ופוחדים להיראות במבוכה או להציג תמונה שלילית. 

בעולם המודרני, המאופיין בקצב חיים מהיר, לחצים חברתיים ותקשורת אינטנסיבית ברשתות החברתיות, חרדה חברתית מהווה אתגר משמעותי עבור רבים. מאמר זה יעסוק באתגרים הייחודיים שעומדים בפני אנשים הסובלים מחרדה חברתית בעולם המודרני, ויציע טיפים והמלצות להתמודדות יעילה.

מי אמיץ להרים את הראש מהנייד ולתקשר עם אנשים זרים?

מה הקשר בין חרדה חברתית לעולם המודרני?

רשתות חברתיות: הרשתות החברתיות מציגות תמונה אידיאלית של החיים, ומעוררות תחושת השוואה מתמדת. חשיפה לתמונות מושלמות של אחרים עלולה להחריף את תחושת הערך העצמי הנמוך ולגרום להשוואה שלילית, מה שמגביר את החרדה החברתית.

קצב חיים מהיר: הדרישה להיות תמיד זמינים, להצליח בכל תחום ולהיות מושלמים יוצרת לחץ עצום. אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להתקשות לעמוד בקצב החיים המהיר ולהרגיש מוצפים.

פחד מהחמצה (FOMO): הרצון להיות מעורבים בכל האירועים החברתיים והפעילויות עלול להגביר את החרדה אצל אנשים הסובלים מפוביה חברתית.

בדידות: למרות הקישוריות הגבוהה בעולם הדיגיטלי, רבים חשים בדידות ובידוד חברתי. חרדה חברתית יכולה להחריף את תחושת הבדידות ולהקשות על יצירת קשרים משמעותיים.

התמכרות למסכים: ההתמכרות למסכים יוצרת מעגל קסמים: החרדה החברתית גורמת לבריחה לעולם הווירטואלי, והשהייה הממושכת בו מחריפה את הקושי ביצירת קשרים אמיתיים.

ולא רק העולם המודרני השפיע ומשפיע לאחרונה על קיומן של אינטראקציות חברתיות, ממש לא מזמן (למרות שזה מרגיש רחוק מאוד) כולנו היינו חלק ממגפת הקורונה, שחלקנו עדיין לא באמת התאוששנו ממנה. קחו קורונה ושלבו אותה עם חרדה חברתית ויווצר לנו שילוב מאתגר.

מגפת הקורונה הביאה עמה שינויים דרמטיים בחיי היום-יום, כולל בידוד חברתי והגבלות על מגעים בין-אישיים. עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית, תקופה זו הייתה מאתגרת במיוחד. ההימנעות הכפויה מסיטואציות חברתיות, שנועדה להגן על הבריאות הציבורית, חיזקה את הדפוסים ההתנהגותיים של הימנעות שהם כבר פיתחו ועכשיו לצאת ולהתערות מחדש בחברה עלול להיחוות כמאיים ממש.

אז מהן ההשלכות האפשריות של הקורונה עבור הנמנעים מאינטראקציות חברתיות?

חיזוק הפחדים: תקופת הבידוד אפשרה לאנשים הסובלים מחרדה חברתית להימנע מסיטואציות חברתיות ללא חשש משיפוט או ביקורת. עם זאת, הימנעות זו חיזקה את האמונה כי אינטראקציות חברתיות הן מסוכנות, מפחידות או לא צפויות.

קושי בחזרה לשגרה: כשחזרנו לשגרה, רבים חשו חרדה גדולה מהחזרה למצבים חברתיים. הפחד מדחייה, מבוכה או ביקורת התעצם.

חשש מהידבקות: החשש המתמיד מהידבקות בנגיף הקורונה הוסיף שכבה נוספת של חרדה עבור אנשים הסובלים מפוביה חברתית.

החרפת הבדידות: הבידוד החברתי הכפוי הוביל לתחושת בדידות עמוקה אצל רבים, מה שהחריף את הסימפטומים של חרדה חברתית.

הידעת? פחד קהל הינו היבט אחד (תת סוג) של חרדה חברתית.

חרדה חברתית תוקפת בכל החזיתות - זוגיות ועבודה:

חרדה חברתית יכולה להשפיע באופן משמעותי על יכולתנו ליצור קשרים חברתיים, רומנטיים ומקצועיים.  הפחד מהשיפוט, הבדיקה והביקורת של אחרים יכול להוות מחסום משמעותי ביכולתנו להתחבר לאנשים ולהעמיק את הקשרים. ביצירה של קשרים רומנטיים, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במספר אתגרים, כגון:

קושי להתחיל שיחה: אנשים הסובלים מחרדה חברתית עשויים להתקשות לפתוח בשיחה עם אדם זר, במיוחד אם הם מוצאים אותו אטרקטיבי.

פחד מדחייה: החשש מדחייה יכול להוביל להימנעות מהבעה או פתיחות לרגשות או מלהזמין את האדם לפגישה.

קושי ליצור אינטימיות: גם אם יצרו קשר, אנשים עם חרדה חברתית עשויים להתקשות לפתוח את ליבם ולהתמסר לקשר.

השוואה שלילית: השוואה עצמית מתמדת לאחרים יכולה לפגוע בביטחון העצמי ולהקשות על יצירת קשרים משמעותיים או על תחרות והשוואתיות בתוך הזוגיות.

חשש מהתחייבות: הפחד מהאכזבה או הכאב הכרוכים בקשר רומנטי יכול להוביל להימנעות מהתחייבות.

וגם במסגרת העבודה עלולים לצוף אתגרים שונים כמו:

קושי להשתלב: אנשים עם חרדה חברתית עשויים להתקשות להשתלב בסביבה העבודה ולהכיר את העמיתים לעבודה.

פחד מלהביע דעה: החשש מהשיפוט או הביקורת של העמיתים יכול למנוע מהם להביע את דעתם או להשתתף בדיון.

קושי בבניית מערכות יחסים מקצועיות: קושי ביצירת קשרים עם הממונים עליהם או עם לקוחות יכול לפגוע בהתקדמות המקצועית.

הימנעות מהצגת עצמם: אנשים עם חרדה חברתית עשויים להימנע מהצגת עצמם בפני קבוצות גדולות או בהצגת פרויקטים (פחד קהל).

חרדה חברתית, כפי שהזכרנו, יכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים ולגרום לקשיים בתחומים שונים. חשוב להבין כי חרדה חברתית בד"כ אינה עומדת לבד, ולעיתים קרובות קיימות קו מורבידיות (קיום בו-זמני) עם הפרעות נפשיות נוספות, למשל:

• הפרעת חרדה כללית: אנשים הסובלים מחרדה חברתית נוטים לחוות חרדה מתמדת לגבי אירועים עתידיים, מה שמגביר את הסיכון לפתח הפרעת חרדה כללית.

• הפרעת פאניקה: התקפי פאניקה יכולים להופיע במצבים חברתיים, ולהחריף את החרדה החברתית.

• דיכאון: חרדה חברתית קשורה לסיכון מוגבר לפתח דיכאון, שכן הבדידות והקושי ביצירת קשרים יכולים להוביל לתחושות של חוסר אונים ועצב.

• הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD): אנשים עם חרדה חברתית עשויים לפתח מחשבות טורדניות הקשורות לביקורת חברתית, ולהפעיל טקסים כדי להפחית את החרדה.

• הפרעות שימוש בחומרים: שימוש באלכוהול או בסמים יכול להיות דרך להתמודד עם החרדה החברתית, אך לטווח הארוך הוא מחמיר את הבעיה.

• הפרעות אכילה: הפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה יכולות להיות קשורות לחרדה חברתית ולדמות גוף שלילית.
  

חשוב לציין - גם אם זיהיתם את עצמכם במאמר הזה, רק אבחון מדויק של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יקבע אם אתם מאובחנים או לא. ובכל אופן, יש טיפול ולמרות הקשיים הרבים ישנן דרכים רבות להתמודד עם חרדה חברתית והפרעות נפשיות נוספות. אנחנו מאמינות בגישה הוליסטית המשלבת טיפול תרופתי, פסיכולוגי, שינויים באורח החיים ותמיכה חברתית.

איך כדאי להתמודד עם זה ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): CBT היא שיטת טיפול יעילה ביותר לטיפול בחרדה חברתית. הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים והתנהגויות נמנעות, ובפיתוח מיומנויות חברתיות.

חשיפה הדרגתית: חשיפה הדרגתית לסיטואציות חברתיות מפחידות היא מרכיב מרכזי בטיפול. תחילת החשיפה בסיטואציות קלות יותר ועלייה הדרגתית ברמת הקושי יכולה לעזור להפחית את החרדה. מומלץ מאוד להצטרף לקבוצות טיפול ייעודיות. בקרוב תיפתח קבוצה כזאת באזור המרכז. להצטרפות לקבוצה צרו קשר.

קבוצות תמיכה: השתתפות בקבוצות תמיכה מאפשרת להתחבר לאנשים שחווים את אותם קשיים, לחלוק חוויות וללמוד אסטרטגיות התמודדות חדשות. להצטרפות לקבוצה צרו קשר.

פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה מסייעת להפחית את רמות החרדה והמתח, ומשפרת את מצב הרוח.

טכניקות הרפיה: טכניקות הרפיה כמו נשימות עמוקות, מדיטציה ויוגה יכולות לסייע בהפחתת תסמיני החרדה.

קבלה עצמית: קבלה של עצמנו כפי שאנחנו, עם חולשות וחוזקות, היא צעד חשוב בהתמודדות עם חרדה חברתית.

טיפוח מיומנויות חברתיות: השתתפות בקורסים או סדנאות לפיתוח מיומנויות חברתיות יכולה להעניק כלים להתמודדות עם אינטראקציות חברתיות. להצטרפות לקבוצה שלנו צרו קשר.

לסיכום, חשוב להכיר את האתגרים הייחודיים שעומדים בפני אנשים הסובלים מחרדה חברתית, ולספק להם את הכלים והתמיכה הדרושים להתמודדות. חרדה חברתית היא הפרעה נפוצה שניתן לטפל בה, אל תהססו לפנות אלינו ולהתחיל במסע לשיפור איכות החיים שלכם. אנחנו מאמינות בשילוב של טיפול קבוצתי העובד על זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, ויש בו תמיכה חברתית ופלטפורמה לטיפוח כישורים חברתיים - צרו איתנו קשר לפרטים נוספים.

ליצירת קשר

הפניות אקדמיות:

Clark, D. M., & Wells, A. (1995). A cognitive model of social phobia. Cognitive Therapy and Research, 19(1), 1-23.

Heimberg, R. G., Liebowitz, M. R., Hope, D. A., Schneier, F. R., & Holt, C. S. (1998). Cognitive-behavioral group therapy for social phobia: A randomized controlled trial. Archives of General Psychiatry, 55(11), 1020-1029.