top of page

תקשורת מקרבת - איך עושים את זה נכון?

תקשורת מקרבת יכולה לשנות את חיינו מדי יום. בבית הספר, בתור לרופא או לירקן, בעבודה, עם בן הזוג, החברים או המשפחה. תקשורת בריאה הינה המפתח להפחתת עוינות, לריפוי כאב ולחיזוק מערכות יחסים אישיות ומקצועיות. רובנו צמאים וזקוקים להעמקה והתבוננות על הדרך בה אנו מתקשרים את המתרחש בתוכנו בכל זמן נתון. כדי שנוכל לעשות כן, אנו זקוקים קודם כל להכיר ולקבל את הצרכים שלנו, ובו זמנית לנסות להבין מהם צרכיו של האדם העומד מולנו. אנחנו בדופק מציעים תהליכי טיפול קבוצתיים במסגרת סדנאות להתפתחות אישית או קבוצות טיפול. המרחב הקבוצתי הינו כלי יעיל ומשמעותי לעבודה והתפתחות סביב המרחבים הבינאישיים שבחיינו.

אם שקלת להתחיל תהליך מסוג זה, אנחנו מזמינות אותך לפנות אלינו לשיחת בירור צרכים: צור קשר.

תקשורת מקרבת היא דרך לניהול יחסים המאפשרת זרימה של תקשורת הנחוצה להעברת מידע ולפתרון סכסוכים בדרכי שלום. היא מתמקדת בערכים וצרכים אנושיים משותפים ומעודדת שימוש בשפה המגבירה רצון טוב אצל הצד השני. תקשורת מקרבת מבקשת מאתנו לקחת אחריות על הבחירות שלנו, להכיר את עצמנו לעומק ולהצליח "להמשיג" בצורה בהירה את רצונותינו כדי לייצר שיפור במערכות היחסים בחיינו.


כדי שנוכל לקיים תקשורת בריאה ומקרבת, אנו צריכים להבין שני דברים חשובים: ◾ כל מעשה שמישהו עושה הוא ניסיון למלא צרכים שלא מתמלאים.

◾ כאשר אנו פועלים מתוך תחרות או אגו, ולא מתוך שיתוף פעולה, אנו כושלים בניהול מערכות היחסים שלנו.


תהליך של תקשורת מקרבת פועל דרך ארבעה מרכיבים עיקריים:

  1. תצפית – יש להתבונן על האירוע כתצפית מהצד, ומבלי לערב פרשנות, שיפוט או הערכה. מה קרה באירוע באופן אובייקטיבי?

  2. רגש – יש לציין מה אנחנו מרגישים כאשר אנו מתבוננים באירוע/פעולה שקרתה: פגיעות, כעס, פחד, שמחה?

  3. צורך – יש לומר מהם הצרכים שלנו, הקשורים לרגשות שזיהינו.

  4. בקשה – מה אנחנו מבקשים מהאדם השני, כדי לשפר את מערכת היחסים בינינו?

דוגמא לתקשורת מקרבת בין בני זוג: "ירון, כאשר אני מוצאת את הנעליים שלך זרוקות בסלון כל יום וערמת הכלים מחכה לי עד שעה מאוחרת בלילה, אני מתעצבנת, כי אני זקוקה ליותר סדר בבית ולשיתוף פעולה מצדך בחלוקת המטלות".


באופן הזה, השתמשנו בכל המרכיבים לתקשורת בריאה ומקרבת והסיכוי שנצליח לקיים דיאלוג המוביל לפתרון הבעיה עולה.

תקשורת מסוג זה מצריכה מאתנו התבטאות כנה והקשבה אמפתית. רוב הזמן אנו מתקשים לקיים שיח מהסוג הזה, כיוון שהוא מצריך מאתנו מחשבה תחילה אשר מדייקת את הרצונות, הצרכים והרגשות שמתעוררים אצלנו. אנו חוששים להביע את עצמנו באופן בהיר מתוך הפחד שהצד השני יחזיק בעמדה מתנגדת, לא ישתף פעולה או יקטול את בקשתנו.

רובנו נחשפנו במהלך חיינו לצורות תקשורת שונות. חלקנו גדלנו בבתים סגורים, אשר לא היה בהם שיח על רגשות או על צרכים, ובשעת קונפליקט או אי נוחות אנו מתנהלים בהתאם לדפוסים המוקדמים שלנו (עוינות, פאסיב-אגרסיב, התנגדות, בריחה, שתיקה ועוד).


תקשורת מקרבת הינה כלי פשוט ללמידה, ואנו יכולים לתרגל אותו במרחבים שונים.

תבחרו להתחיל עכשיו, מקסימום תרוויחו. במסגרת הסדנאות הקבוצתיות שלנו, עבודה על תקשורת מקרבת הינה הבסיס שמחזיק את כל הדינמיקה הקבוצתית. אנו לומדים להתבונן על הצרכים והרגשות שלנו מקרוב, להבין מה אנחנו רוצים או מבקשים ולאחר מכן – גם להצליח להביע את זה בקול.


סדנה חדשה שלנו שעוסקת בדיוק בנושא זה היא סדנת "תקשורת אחרת" - מפגש חד פעמי בו תגלו מהם דפוסי התקשורת וההקשבה שלכם, עם אנשים חדשים שרק פגשתם, מחוץ לקונטקסט המוכר והידוע.


אנחנו בדופק מציעים תהליכי טיפול קבוצתיים במסגרת סדנאות להתפתחות אישית או קבוצות טיפול.

אם שקלת להתחיל תהליך מסוג זה, אנחנו מזמינות אותך לפנות אלינו לשיחת בירור צרכים: צור קשר.



(תקשורת מקרבת - תקשורת לא אלימה, ד"רר מרשאל רוזנברג)




bottom of page