איך מייצרים צמיחה ממשבר?

אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה. שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר, שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת, כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה. אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים. מֵעֵין גַּאֲוָה... וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה. אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה. וּמַה גַּם אֲנָשִׁים (דליה רביקוביץ, "גאווה", עמ' 52).

חוויה משברית במהלך החיים היא תופעה שלא ניתן להימנע ממנה. משבר אינו קשור בהכרח לתחלואה נפשית, ועשוי להיווצר אצל כל אדם. אירועי חיים שונים, כגון פרידה, אבל, תאונה או כל שינוי פתאומי יכולים להוביל למצב משברי. מצב משברי כרוך בכאב ועצב, אך לעתים מדובר בתנאי הכרחי להתרחשותה של צמיחה אישית. המשבר עשוי ללמד את האדם גם על הפגיעות שלו ובאותה הזדמנות לאפשר עבורו שינוי פסיכולוגי מהיר - טוב או רע (Forer, 1963).

כדי לעבור משברים באופן מקדם כדאי לאמץ תפיסה קצת מנוגדת לטבע שלנו אשר מכריזה באופן פנימי על משבר כנקודה בה ניתן לבחור לסגל דפוסי התנהגות חדשים. זוהי תקופה שבה קיימת יותר פגיעות ולעתים עלולה להתעורר תחושה של חוסר יכולות או מסוגלות להתמודד עם המצב. אך אם נצליח למצוא את עצמנו בצד השני של המשבר, חיינו יכולים להשתנות מן הקצה אל הקצה.

חשוב לזכור כי בתקופות משבריות, כדאי להיעזר בטיפול או התערבות ממוקדת לסיוע במצבי משבר וכן להרחיב את התקשורת עם האחרים כדי ללמוד כלים ואסטרטגיות חדשות של התמודדות. במאמר זה ננסה לענות על השאלת: איך מצבי משבר עשויים להביא לשינוי משמעותי בחיינו, ומה יכול לעזור לנו לעבור את התקופה המשברית באופן חיובי?

מהו משבר?

משבר הינו מצב בו מופר האיזון הנפשי של האדם עקב הצפה רגשית, ויכולות ההתמודדות הופכות למעורפלות על ידי גירוי חזק מהן. כאשר אירוע חיים נחווה כמאיים על יכולות ההתמודדות של הפרט, יכול להתרחש משבר. סיבה נוספת יכולה להיות בעקבות תפיסה של אובדן מאיים או אתגר כלשהו.

חשוב לשים לב כי האירוע אינו הגורם למשבר, אלא המשמעות שהאדם מעניק לו. בדרך כלל נראה כי קיימות תפיסות של חוסר אונים או היעדר יכולת למצוא פתרון ליציאה מהמשבר. תפיסות אלה הינן לגיטימיות, וככל שהמשמעות המוענקת לאירוע גבוהה יותר - כך גם ההתמודדות תהיה מאתגרת יותר.

מעניין לראות כי בשפות אחרות משלנו ישנן משמעותיות שונות למילה משבר. בשפה האנגלית (crisis) מגיעה מן המילה היוונית "KRISIS" שפירושו החלטה או נקודת מפנה, כך גם פירוש המילה "משבר" בסינית הוא בעל אסוציאציה חיובית של הזדמנות לטוב/רע שיכול להתרחש. ובעברית, שורש המילה משבר הינו "שבר", שהוא שינוי פתאומי במצב החומר ומכאן ניתן להסיק שמדובר במצב המשתנה לרעה. בשלושת השפות הללו, המשבר הינו נקודת שינוי משמעותית, בה הופר מצב קיים לטובת החדש, וכתוצאה מהשינוי - קיימות השלכות משמעותיות על עתיד הפרט או הארגון.

איזה חוויות נחשבות כמשבריות?

לא כל חוויה קשה מובילה אותנו למצב משברי. כדי שנוכל להגדיר חוויה כמשברית, צריכים להתקיים מספר תנאים:

הפרעה לאיזון הנפשי של האדם; פגיעה במנגנון ההתמודדות של הפרט וחוסר יכולת להשיב את האיזון הנפשי; וכן פגיעה תפקודית שנובעת מהמצוקה שבמשבר (Flannery & Everly, 2000). למשבר יש נקודת התחלה ונקודת סיום. מצב של משבר על פי ההגדרה, נמשך בין ארבעה לשמונה שבועות. ברגע שהמשבר מתארך מעבר ל-8 שבועות, הוא אינו עונה להגדרות של משבר וידרוש הערכה מחודשת.

וכמו כל דבר בחיים שלנו, קיימות רמות שונות של משבר. חלק מהמשברים שאנו עוברים בחיינו הינם צפויים מראש ומותאמים לשלב התפתחותי מסוים (אריקסון, 1964). למשל: גיל ההתבגרות, או נישואין. לפני מעברים מסוג זה, יכולות להתעורר דאגות ותגובות פסיכולוגיות והתנהגותיות הנובעות כתוצאה מתפיסה שמשהו מאיים קורה או מכך שיש בהם אובדן כלשהו (למשל: אובדן הרווקות והחופש/אובדן זהות), ויחד עם זאת - פתרון המשבר בצורה חיובית מסייע ביצירת התקדמות וגדילה.

יש הטוענים כי בתוך מצבי משבר מקריים או התפתחותיים, קיימת גם האפשרת להידרדרות, בשל חוסר האיזון המופר על ידי המשבר: "אמיתות מרכזיות ביותר שמהוות אבני בניין בזהות האישית, בחוויית העצמיות ובאופן שבו מתעצב היחס אל העולם" (ירושלמי, 2007).

רפפורט (1967) סיווגה את תקופות המשבר לשלוש קטגוריות: משברי התפתחות – אשר הינם בעלי אופיו ביולוגי-פסיכולוגי-חברתי; משברי שינוי תפקיד (למשל: פרישה) ומשברי מקריים, הנקראים גם אירועים מסוכנים (Hazardous Events). למרות ההבדלים בסיווג למשברים, קיימת הסכמה כי במצבי משבר מרגיש הפרט שהדרישות מהסביבה גדולות מן היכולות האישיות להתמודד עימן.

דמיינו שאתם החבל והידיים מהוות את דרישות הסביבה. מה יקרה אם נמתח חזק מדי?

מצבי משבר כתוצאה מאירוע טראומתי

בלתי נמנע לקשר בין מצבי משבר לאירועים טראומתיים. אירועים טראומתיים הינם אירועים בעלי איום או סכנה על הקיום הפיזי או הנפשי שלנו. אירוע טראומתי יכול להיות חד פעמי או שורה של אירועים קשים ומתמשכים בדרגה מתונה יותר. כך או כך, רוב האנשים הפוסט-טראומתיים יעידו על כך שהאירוע השפיע באופן משמעותי על חייהם. במצבים מסוג זה, אנו נדרשים לכוחות נפש רבים יותר מאלו הקיימים אצלנו בשגרה, ולכן כדאי במצבים אלו להיעזר בסיוע מקצועי ובסביבה תומכת המאפשרת עיכול ועיבוד חשובים לתהליך הריפוי.

צמיחה מטראומה - איך הופכים את הטראומה לנקודת מפנה?

קודם כל חשוב לנו להגיד שזה אפשרי, אך בהחלט לא קל ודורש מאיתנו עבודה על שינוי הפרספקטיבה והתפיסות האישיות והחברתיות שלנו, ולכן מומלץ לפנות לטיפול מוקדם ככל שניתן. יחד עם זאת, אנחנו מאמינות שבמקביל לטיפול - עבודה עצמית יכולות לסייע רבות בתהליך של יצירת צמיחה מטראומה (כמו להפוך עופרת לזהב).

איך אני יכול.ה לסייע לעצמי?

קיימים מספר עקרונות בסיסיים שכדאי להטמיע ככל שניתן בתקופות משבריות. שורדי פוסט טראומה רבים סיפרו כי עקרונות אלו סייעו להם בהתמודדות האישית. אלו הם:

1. חמלה וקבלה - הרשו לעצמכם להרגיש כל רגש שעולה, ללא שיפוטיות. קבלו ככל שאתם יכולים את המצב החדש, ללא ניסיון להילחם בו או לשנות אותו. הכירו בשינוי שנוצר ובמגבלות שהוא הביא עמו. אין צורך להתאמץ לאהוב את המצב החדש, אלא רק להכיר בו ולחבק את עצמכם.

2. הערכה מחודשת של תפיסות חיים - קיימו עם עצמכם שיחה ובדקו האם משהו בתפיסות שלכם על המציאות השתנה? זו הזדמנות לחשוב - מה באמת חשוב לי בחיים, איפה אני רוצה להשקיע את האנרגיות שלי? עד כמה אני חי את ההווה?

3. השקיעו במערכות היחסים בחייכם והוקירו תודה - תמיכה סביבתית הינה קריטית במצבי משבר. בד"כ כיוון שאנחנו גם יותר פגיעים, מערכות היחסים שלנו מקבלות צורה מרגשת אחרת. נצלו את ההזדמנות לבלות יותר בקרב האנשים שאתם אוהבים, הרשו לעצמכם להישען ולהיתמך והשתדלו להוקיר תודה על נוכחותם בחייכם.

אנחנו בדופק פוגשות בקבוצות שלנו א.נשים בנקודות זמן שונות בחייהם, אך לא מעט מהאנשים המגיעים לקבוצות שלנו נמצאים בצומת דרכים כלשהי. אנחנו יכולות לראות כיצד מבנים שונים של אישיות וסגנונות חשיבה ועיבוד נפשי משפיעים על יכולות ההתמודדות עם חוויות מאתגרות ומצבי משבר.

אנחנו מעודדות כל אדם, בכל שלב, ולא רק בעתות משבר ומצוקה, לפנות זמן להתבוננות פנימית והעצמת תחושת המסוגלות והביטחון הקיומי. כאשר מתעורר מצב "משברי", כדאי וחשוב לפנות לטיפול על ידי גורם מוסמך. בדופק אנחנו מציעות מגוון אפשרויות להתפתחות אישית ויצירת עוגנים פנימיים, גם לקהל הרחב וגם לארגונים ועסקים (למשל: עיבוד אובדן חבר לעבודה). סדנת "דיוקן עצמי" הינה סדנה תהליכית לקהל הרחב המאפשרת בין היתר עיבוד נפשי בפרק זמן תחום ומוגדר מראש.

לסדנאות שלנו

מקורות -

ירושלמי, ח. (תשס"ז) משבר וצמיחה. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

Bisson, J., Forer, B. R. (1963). The therapeutic value of crisis. Psychological Reports, 13, 275-281.

Baldwinb,. A. (1978). A paradigm for the classification of emotional crises implications for crisis interventionn, American Journal of Orthopsychiatry 48, 538-551.

Updegraff, J.A., & Taylor, S.E. (2000). From vulnerability to growth: Positive and negative effects of stressful life events. In J. Harvey & E. Miller (Eds.) Loss and Trauma: General and Close Relationship Perspectives (pp. 3-28). Philadelphia, PA: Brunner-Routledge.

Rapoport, L. (1967). Crisis-oriented short-term casework. Social Service Review, 41, 31-43.